בן מלכה ואהרון-ליבוש. נולד בשנת תר"מ (1880) בולושצ'רובייה, מחוז קלץ שבפולין.

הוא היגר ללונדון, ושם במלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי - הגדוד ה38- של קלעי המלך. יחד עם הגדוד הגיע לארץ-ישראל כדי להשתתף בכיבושה מידי התורכים. הוא לחם בקרבות בדרך שכם ובמערכה על מעברות הירדן. בראשית אוקטובר 1918 ערך הגדוד מסע מפרך ברגל מבקעת הירדן לירושלים כשהוא מלוה שבויים תורכיים, ורבים מהחיילים חלו בקדחת. וביניהם גם שמעון. ביום ט"ו בחשון תרע"ט (21.10.1918) נפטר ממחלתו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הבריטי בדיר-אל-בלח. הניח אישה בלונדון והורים בפולין.

שמו הונצח ב"בית הגדודים" שבאביחיל, בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי ובספר "עם הגדודים העבריים בארץ-ישראל".